רכ כת ישראל בע"מ נ' דרבאשי

פסק דין

מבוא, רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

1.לפניי שתי תובענות אשר הוגשו בדרך המרצת פתיחה למתן צו המצהיר, כי המבקשת רשאית לתפוס חזקה מיידית במקרקעין המצויים ברח' החשמונאים בעיר רמלה על כל הבנוי, הצמוד והמחובר להם וכן ליתן צו האוסר על המשיבים להפריע למבקשת או למי מטעמה לתפוס חזקה במקרקעין לצורך ביצוע פרוייקט הפרדה מפלסית המתוכנן במקום.

2.מאחר ועניינן של התובענות זהה, אוחד בהן הדיון.

3.במסגרת ה"פ 15359-07-10 נתבקש הצו ביחס למקרקעין הידועים כחלקה 44 וחלקים מחלקות 42,43 בגוש 4338 ברח' החשמונאים בעיר רמלה (ר' התשריט שצורף כנספח א' לתובענה).

במסגרת ה"פ 14946-07-10 נתבקש הצו ביחס למקרקעין הידועים כחלקות 44 ו- 64 וחלקים מחלקות 41 ו- 43 בגוש 4338 ברח' החשמונאים בעיר רמלה (ר' התשריט שצורף כנספח א' לתובענה)

4.על פי הנטען בתובענות, עניינן בפינוי המשיבים מן המקרקעין המיועדים לשמש חלק מן ההפרדה המפלסית בתוואי מסילת הברזל בקו זה, בהתאם לתוכנית מאושרת ובצו שפורסם מכח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943 (להלן: "הפקודה") (ר' נספח א' לתובענה).

5.לטענת המבקשת, תוכנית מתאר מחוזית להפרדה מפלסית מח/153 ב' הינה תכנית לביצוע הפרדה מפלסית במפגש מס' 208. מטרת פרויקט ההפרדה המפלסית להביא למניעה מוחלטת של סיכון בטיחותי הטמון במפגש במפלס אחד בין כביש למסילה, תכנית ההפרדה המפלסית אושרה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ביום 25.11.08 (ר' נספחים ג'1 ו- ג'2) ועל פי תכנית מאושרת זו המקרקעין נשוא התובענות מיועדים לשמש לביצוע פרוייקט ההפרדה המפלסית והמבנים שעליהם מיועדים להריסה.

6.עוד נטען בכתבי התביעה, כי ביום 18.5.08 פורסם מכח הפקודה, צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (דרך 44: הפרדה מפלסית – מפגש 208; דרך 44 עם רח' החשמונאים ברמלה ועם רח' יוספטל בלוד) התשס"ח – 2008 (להלן: "הצו") (ר' נספח ד'1 ו- ד'2). לטענת המבקשת, הצו מכיל את הפקודה על שטחים שונים בתוואי הדרוש לביצוע ההפרדה המפלסית לרבות על המקרקעין נשוא התובענות.

7.לטענת המבקשת, המשיבים מחזיקים בחלק מן המקרקעין נשוא ההליך או במבני מגורים המצויים עליהם (ר' נספח ה') ומקרקעין אלו כלולים בשטח המופקע כמתואר בתשריט נספח א' לתובענות.

המבקשת מציינת, כי ביום 18.11.09 נשלחה למשיבים הודעה רשמית בדבר כוונתה לתפוס את החזקה במקרקעין כאשר מועד תפיסת החזקה נקבע ליום 6.12.09 והמשיבים אף הוזמנו להיפגש עם נציגי המבקשת ולהיות נוכחים באותו מעמד.

לטענת המבקשת, ביום 20.6.10 פנה בא כוחה אל ב"כ המשיבים במכתב במסגרתו נדרשו המשיבים פעם נוספת לפנות את המקרקעין (ר' נספח ו') אך המשיבים לא עשו כן. לשיטת המבקשת, המחלוקת היחידה הקיימת נוגעת לגובה הפיצוי המגיע למשיבים בגין ההפקעה.

8.בנסיבות הענין, טוענת המבקשת כי ההפקעה נשוא התובענות מתבססת על צווי שניתנו מכח הוראת סע' 3 לפקודה ובהתאם לסע' 4 לפקודה מרגע שניתן צו על פי סע' 3 קמה למבקשת הזכות לתפוס חזקה מיידית במקרקעין, כאשר סכסוך באשר לגובה הפיצוי לא יהווה עילה לעיכוב הכניסה למקרקעין או עיכוב בתפיסת החזקה בהם.

9.המשיבים בכתב תשובתם מיום 28.11.10 טענו, בין היתר ובתמצית, כי ההליכים לביצוע ההפקעה לא בוצעו כדין וכן כי השטח עליו ממוקמים בתי מגוריהם אינו דרוש לצורך ביצוע ההפרדה המפלסית.

10.עוד טוענים המשיבים, כי המקרקעין הופקעו שלא כדין. לשיטתם, בסע' 4 לתובענה טוענת המבקשת, כי התשריט מתאר את המקרקעין נשוא ההליך, המבנה המוחזק על ידם ואת ההפרדה המפלסית המתוכננת אך עיון בנספח א' 1 מלמד שלא ניתן לדלות ממנו פרטים וכי המדובר בטיוטה לעיון. כך אף עיון בתשריט א' 2 לא מפרט את ההפרדה המפלסית המתוכננת, כמו גם את השטחים הדרושים להפקעה. ביחס לנספח ג' 1 הרי שניתן ללמוד ממנו, כי ביום 15.1.08 נערכה מפת מדידה של המצב הקיים, אולם מפת המדידה מתארת את המצב הקיים לרבות את בתי המשיבים לא צורפה לבקשה והמדובר במסמך מהותי. באשר לנספח ב' לתובענה, טוענים המשיבים, כי זה החל כבקשה של המבקשת להכרזה על הפרדות מפלסיות כפרויקט לאומי, בקשה אשר הוכרזה בסופו של יום וממנה ניתן ללמוד כי מפגש 208 כלל אינו מצוי ברשימה ואף צויין בסעיף 3, כי הבקשה אינה חלה על מפגשים לגביהם הוגשה תכנית למוסד תכנון וכך אף בסע' 6 שעניינו מצב סטטוטורי אין כל אזכור למפגש 208 ומכאן שההליכים בענין מפגש 208 אמורים להתבצע על פי חוק התכנון והבניה ולא על פי הפקודה אשר בוטלה בחודש פברואר 2010 (ר' סע' 24-20 לתשובת דירבשי וסע' 26-22 לתשובת חג'אג')

11.עוד טוענים המשיבים, כי השטח עליו מוקם ביתם והמטע אינו דרוש לביצוע ההפרדה המפלסית (ר' סעיפים 30-25 לתשובת דירבשי וסע' 32-27 לתשובת חג'אג'). כן, טוענים המשיבים, כי הפיצויים המוצעים להם אינם ריאלים ודו"ח השמאות מטעם רכבת ישראל פוגע ואינו משקף את ערכם הריאלי של הבתים (ר' סע' 36-31 לתשובת דירבשי וסע' 38-33 לתשובת חג'אג'). בנוסף, טענו המשיבים כי המבקשת הפרו את חובת השמיעה כלפיהם ולא שמעה את עמדתם טרם הליך ההפקעה (ר' סע' 37 לתשובת דירבשי וסע 39 לתשובת חג'אג').

12.ביום 6.10.11 נשמעו הראיות בתיק. מטעם המבקשת העיד מר נועם חממי. מטעם המשיבים העידו מר סעדי חג'אג' ומר טארק דרבשי. הדיון הוקלט והופק לאחר מכן תמליל.

המסגרת הנורמטיבית

13.סע' 3 לפקודה קבע:

"מותר לו, לשר העבודה ולשר התחבורה אם נוכח שהדבר דרוש להגנת הארץ ולפיתוחה, להורות בצו כי פקודה זו תחול על כל דרך. צו זה לא יפורסם ברשומות אלא אם כן סבור שר התחבורה או שר העבודה כי פרסום זה לא יזיק להגנת הארץ."